החל מדצמבר 2025, מדינת ישראל עברה לעידן חדש בתחום האנרגיה: תקנות מחייבות לשילוב מערכות פוטו-וולטאיות כחלק בלתי נפרד מהליכי הרישוי של מבנים חדשים. להלן סקירה מקצועית של עיקרי התקנות, ההשלכות על בונים ומתכננים, והמשמעויות הכלכליות של המהלך.
רקע רגולטורי
התקנות גובשו על ידי משרד האנרגיה והתשתיות בשיתוף מינהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה, ואושרו לראשונה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה באוגוסט 2024. המהלך מיישם את החלטת ממשלה 175 מיום 24 בפברואר 2023, במטרה להאיץ את המעבר של המשק הישראלי לאנרגיה מתחדשת ולעמוד ביעד הלאומי של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הגדיר את התקנות כ”צעד היסטורי”: “המהלך יחסוך כסף לתושבים, יפחית זיהום אויר, יאפשר להם לצרוך חשמל גם בשעות חירום ויגדיל את העצמאות באנרגיה של מדינת ישראל”.
מדוע עכשיו? מדינת ישראל היא מדינה קטנה עם משאבי קרקע מוגבלים וקצב גידול האוכלוסייה הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. גגות מבנים מהווים משאב לא מנוצל לייצור חשמל נקי, מתוך חיסכון במשאב הקרקע.
פירוט החובה על פי סוג המבנה
התקנות מגדירות דרישות שונות בהתאם לייעוד המבנה ושטח הגג:
בנייה פרטית (צמודי קרקע): בכל מבנה חדש ששטח גגו עולה על 100 מ”ר, קיימת חובת התקנה של מערכת בהספק של 5 קילוואט לפחות.
מבנים שאינם למגורים (מסחר ותעשייה): בבניינים חדשים ששטח גגם גדול מ-250 מ”ר, חלה חובה להקים מתקנים בהספקים שייקבעו על פי אמות המידה של רשות החשמל.
בנייני מגורים משותפים: בבניינים חדשים עם שטח גג מעל 250 מ”ר, חלה חובת ביצוע תשתיות והכנות מלאות להתקנת מערכת עתידית.
מתקני תשתית: במאי 2025 נוספה חובה להתקנת פאנלים פוטו-וולטאים גם על קירויים מעל מתקני תשתית.
משמעות תכנונית: עמידה בתקנות אלו היא תנאי מחייב לקבלת היתר בנייה ומהווה חלק בלתי נפרד מהבדיקות לקראת קבלת אישור אכלוס (טופס 4).
חשוב להדגיש: לא מדובר רק בהמלצה, אלא בדרישה רגולטורית שמשולבת בהליכי רישוי והיתרי בנייה, ולכן אי עמידה בה עלולה לעכב או למנוע קבלת אישורים.
יתרונות המהלך למשק הבית ולמגזר העסקי
לצד החובה הרגולטורית, המעבר לייצור סולארי מובנה מספק תועלות מוכחות ברמה הכלכלית והתפעולית:
חיסכון ישיר בעלויות אנרגיה: ייצור עצמי מאפשר הפחתה משמעותית בחשבונות החשמל החודשיים.
נכס מניב: המערכת הופכת את שטח הגג למקור הכנסה פסיבית או חיסכון מצטבר, עם החזר השקעה (ROI) ידוע מראש.
הערכות לתחבורה חשמלית: הקמת מערכת בשלב הבנייה מאפשרת תכנון מקדים של עמדות טעינה לרכבים חשמליים, תוך ניצול מקסימלי של ייצור עצמי.
חוסן אנרגטי: יכולת ייצור חשמל מבוזרת תורמת לעצמאות המבנה ולחוסן של רשת החשמל הלאומית בעת חירום.
היבטים הנדסיים ותכנוניים (המומחיות של וולטה)
אינטגרציה של מערכת סולארית כבר בשלבי התכנון המוקדמים היא קריטית למניעת ליקויים ויצירת מערכת יעילה. המומחיות הנדרשת כוללת:
תיאום קונסטרוקטיבי: לוודא עמידות הגג בעומסים המשתנים של הפאנלים והקונסטרוקציה.
אופטימיזציית ייצור: תכנון נכון של שיפועים וכיוונים למניעת הצללות מצד אלמנטים אחרים בגג (דוודים, מערכות מיזוג או עצים).
אסתטיקה אדריכלית: שילוב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים התאמה לעיצוב המבנה מבלי לפגוע בחזות האדריכלית.
על פי התקנות, כל אלה חייבים להיות מתוכננים מראש ומאושרים כחלק מהיתר הבנייה.
סיכום
כניסת התקנות לתוקף מסמנת את המעבר של ישראל לבנייה מקיימת וכלכלית יותר. עבור בעלי נכסים ומתכננים, שילוב מערכת סולארית בשלב מוקדם אינו רק עמידה בחוק, אלא הזדמנות לשדרוג ערך הנכס והבטחת יציבות אנרגטית לטווח ארוך.
וולטה סולאר מלווה יזמים, אדריכלים ובעלי בתים ביישום התקנות, משלב התכנון להיתר ועד לחיבור המערכת בפועל.
