זיהום אוויר – כל המידע שחשוב שתדע

המודעות הרבה לאוויר נקי ולסביבה ראויה הופכת את הטיפול בזיהום אוויר לעניין שהוא על הפרק, הן בקרב אנשים פרטיים והן בקרב עסקים ותעשיות מתחומים שונים. ההשפעה של איכות האוויר, לרבות של זיהום האוויר, על חיי היום-יום שלנו היא רבה והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מיני צורות. בעוד שקיימות היום שיטות שונות להפחתת זיהום האוויר, חשוב להבין תחילה את הסיבות לזיהום האוויר, את ההשלכות שלו ואת הצורך ההכרחי בפעולה. תוהים מה אפשר לעשות כדי להפחית את זיהום האוויר, ובכלל, למה זה קורה? הכול במאמר שלפניכם.

מהו זיהום אוויר?

כאשר מדברים על זיהום אוויר מתכוונים לנוכחות של חומרים מזיקים וחלקיקים באטמוספרה של כדור הארץ, המשפיעה באופן שלילי על בריאותינו, על המערכות האקולוגיות ועל האיכות הכללית של האוויר. זיהום אוויר יכול לכלול מגוון רחב של מזהמים, כולל גזים כמו חנקן דו חמצני, גופרית דו חמצנית, פחמן דו חמצני, אוזון וחלקיקים כגון אבק ופיח. חומרים מזהמים אלה נובעים לרוב מעשייה אנושית כלשהי, לרבות תהליכים תעשייתיים, תחבורה, חקלאות והפקת אנרגייה. לאחר שחרורם לאוויר, עלולות להיות להם השלכות מרחיקות לכת הגורמות בין היתר למחלות בדרכי הנשימה, להידרדרות מצב הסביבה כולה ולשינויי אקלים. הבנת טבעו וסיבותיו של זיהום האוויר הכרחית בפיתוח דרכים ושיטות טיפול אפקטיביות לצמצום השפעתו ולהבטחת סביבת חיים בריאה יותר לנו ולדורות הבאים.

זיהום אוויר והתחממות גלובלית

הקשר בין זיהום אוויר להתחממות גלובלית טמון בתרומתם של מזהמים מסוימים לאפקט החממה, אחת הסיבות העיקריות לשינויי אקלים, לרבות התחממות גלובלית. גזי חממה, כמו פחמן דו חמצני, מתאן ותחמוצת חנקן לוכדים חום באטמוספירה של כדור הארץ, ומונעים ממנו לברוח חזרה לחלל. בעוד גזים אלה נוצרים באופן טבעי, פעילויות אנושיות, בעיקר שריפת דלקים ותהליכים תעשייתיים שונים, מעלות מאוד את הריכוז שלהם באוויר.

מקורות זיהום אוויר

המקורות לזיהום אוויר הם רבים וחשוב להבין אותם לעומק כדי למצוא את המענה המדויק שיעזור במלחמה מולם. בין אם זו השאלה האם מערכת סולארית פולטת קרינה או כל עניין אחר הקשור בכך, מקורות זיהום האוויר יכולים להיות טבעיים או מעשה ידי אדם.

תחבורה

מנועי הבעירה של כלי התחבורה פולטים מזהמים כמו תחמוצות חנקן, פחמן חד חמצני וחלקיקים אחרים של חומרים רעילים. גם מנועי סילון משחררים מזהמים הגורמים בין היתר לזיהום אוויר בסביבת שדות התעופה.

תעשייה

שריפת דלקים מאובנים בתחנות כוח כחלק מייצור אנרגייה, משחררת מזהמים כמו דו תחמוצת גופרית, תחמוצות חנקן ופחמן דו חמצני. נוסף לכך, מפעלים משחררים גם הם מזהמים כמו תרכובות אורגניות נדיפות ומזהמי אוויר מסוכנים.

חקלאות

פסולת מהחי, כחלק מגידול בעלי חיים, מייצרת מתאן, גז חממה חזק, וגם שימוש בכימיקלים חקלאיים גורם לזיהום אוויר על ידי אידוי הכימיקלים לאוויר והיווצרות תגובות כימיות שונות.

פסולת

פירוק פסולת אורגנית במזבלות מייצר מתאן ושריפת חומרי פסולת משחררת מזהמים לאוויר.

חימום ובישול למגורים

שימוש בעץ, בפחם או בדלקים מוצקים אחרים לחימום ולבישול משחרר מזהמים שונים לאוויר.

מקורות טבעיים

שריפות בקנה מידה גדול גורמות לעשן ולחלקיקים מזהמים להשתחרר לאוויר. התפרצויות הרי געש משחררות גזים ומזהמים שעלולים להשפיע על איכות האוויר.

בירוא יערות

פינוי קרקע באמצעות שריפה גורם לזיהום אוויר בגלל שחרור מזהמים לאטמוספירה.

צבעים וממיסים

תרכובות אורגניות נדיפות, שאותן אפשר למצוא בצבעים ובמוצרים אחרים, עלולות להתאדות לאוויר ולגרום לזיהום אוויר.

בית ואנשים

עשן הטבק משחרר כימיקלים מזיקים לאוויר, ובישול במסגרת שיטות בישול מסוימות עלול לגרום לזיהום אוויר בתוך הבית.

זיהום אוויר בעולם

זיהום אוויר הוא אתגר סביבתי עולמי שיש לו השלכות נרחבות. ברחבי העולם, אזורים עירוניים המאוכלסים בצפיפות, אזורי תעשייה ואפילו מקומות מרוחקים מתמודדים כולם עם ההשפעות המזיקות של זיהום אוויר. שריפה של דלקים, תהליכים תעשייתיים, פליטת גזים רעילים מכלי רכב ושיטות חקלאיות מסוימות גורמים יחד לרמות גבוהות של מזהמים באטמוספרה. ההשלכות מתרחבות מעבר לאזורים נקודתיים, ומשפיעות על דפוסי האקלים, בריאות הציבור ומערכות אקולוגיות בקנה מידה עולמי, כאשר במקביל מדינות מתפתחות מתמודדות לרוב עם אתגרי זיהום אוויר בעקבות תיעוש מהיר ואי הקפדה על עמידה בתקנות סביבתיות חשובות.

זיהום אוויר בישראל

גם אנחנו בישראל מתמודדים עם זיהום אוויר, המציב אתגרים לבריאות הציבור ולרווחתם הכללית של התושבים. הסיבות העיקריות לזיהום האוויר בישראל כוללות פליטת גזים מכלי רכב, ממפעלים ותעשיות שונות וממקורות טבעיים כמו סופות אבק. באזורים עירוניים גדולים, כמו אזור תל אביב וחיפה, חווים לעיתים קרובות רמות גבוהות של מזהמים המיוחסות לתנועה כבדה של כלי רכב ולמתחמי תעשייה פעילים. האקלים הים תיכוני, המאופיין בקיץ חם ויבש, מחמיר את היווצרותו של האוזון בגובה פני הקרקע, הנחשב אף הוא למזהם אוויר בולט, כך שנוצרת סביבה בעלת פוטנציאל רב לזיהום אוויר ברמות גבוהות.

מדידת זיהום אוויר

מדידת זיהום האוויר בישראל מתבצעת באמצעות רשת מקיפה של תחנות ניטור, למעלה מ-26, המוצבות בנקודות שונות ברחבי הארץ. תחנות אלו, המפוקחות על ידי גורמים שונים, לרבות המשרד להגנת הסביבה, איגודי ערים לאיכות הסביבה, תעשיות מרכזיות, חברת החשמל, נמלי ים ואוויר וגורמים רלוונטיים נוספים, ממלאות תפקיד מכריע בהערכת איכות האוויר. התחנות משתמשות במכשירי מדידה מתקדמים לניטור רציף, תוך התמקדות במזהמים נפוצים כמו תחמוצות חנקן, דו תחמוצת הגופרית, אוזון ופחמן חד חמצני. מזהמים אלה, המכונים “המזהמים הקריטריוניים” על ידי הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית, מנוטרים באופן עקבי במדינות מפותחות ברחבי העולם וכך גם בישראל כדי להעריך את מידת זיהום האוויר המקומי.

נזקי הזיהום אוויר

נזקי זיהום האוויר הם כלל עולמיים והם באים לידי ביטוי בתצורות שונות. מהשפעות נקודתיות על הסביבה ועד לאלו הקשורות לבריאות שלנו, חשוב להבין אותם כדי לדאוג לצמצם כמה שיותר את אותו זיהום אוויר לא רצוי.

בעיות בריאות

מזהמים שונים באוויר, לרבות חנקן דו חמצני וגופרית דו חמצנית, פוגעים באיכות האוויר שאנחנו נושמים. הדבר משפיע ישירות עלינו, מה שבא לידי ביטוי בבעיות נשימה, באסטמה ובנזק לריאות לטווח הארוך.

שינויי אקלים

זיהום אוויר גורם, בין היתר, לשינויי אקלים, שכן מזהמים מסוימים פועלים כגזי חממה, לוכדים את החום באטמוספירה ומשבשים באופן הזה את האיזון הטבעי של כדור הארץ.

פגיעה במגוון הביולוגי

גשם חומצי, תוצאה של מזהמים כמו גופרית דו חמצנית וחנקן דו חמצני, פוגע במערכות אקולוגיות, ביערות ובמקורות מים שונים.

התדלדלות שכבת האוזון

או במילים אחרות ה”חור באוזון”, הוא אחד הנזקים היותר מוכרים בהקשר של זיהום אוויר וגם אחת הבעיות היותר קריטיות שיש לטפל בהן. הוא משפיע הן על בני האדם והן על הסביבה ונזקיו העתידיים יכולים להיות קשים מנשוא.

ההשפעה על זיהום האוויר עלינו, בני האדם

שאיפת אוויר מזוהם המכיל חומרים מזיקים, כמו אוזון בגובה פני הקרקע וחנקן דו חמצני, עלולה להוביל למגוון של בעיות נשימה. חשיפה ארוכת טווח למזהמי אוויר נקשרה להתפתחות והחמרה של מצבים כמו אסטמה, ברונכיטיס כרונית ומחלות נשימה אחרות. נוסף לאלה, זיהום אוויר קשור לבעיות קרדיווסקולריות, כולל התקפי לב ושבץ, שכן חלקיקי המזהמים העדינים יכולים להיכנס לזרם הדם ולהשפיע על הלב. חשיפה ממושכת לאוויר מזוהם נקשרה גם להשפעות שליליות על התפקוד הקוגניטיבי ועלייה בסיכון להתפתחות מחלות ניווניות.

הפחתת זיהום אוויר

זיהום אוויר הוא איום גדול גם על הסביבה וגם על בריאות האדם. יש היום דרכים יעילות להפחתת זיהום המסייעות ביצירת אוויר נקי יותר.

עוברים לאנרגייה מתחדשת

המעבר מדלקים מאובנים למקורות אנרגייה מתחדשת כמו אנרגייה סולארית ואנרגייה הידרואלקטרית, מפחית את פליטת המזהמים המשתחררים במהלך הפקת אנרגייה באופן מסורתי.

שיפור התחבורה הציבורית

השקעה בתחבורה הציבורית והרחבת אפשרויות הנסיעה, מסייעות בהפחתת מספר כלי הרכב הפרטיים על הכביש, מה שמוביל להפחתת ייצור החומרים הרעילים וכפועל יוצא מכך – להפחתת זיהום האוויר.

יישום תקנות מחמירות

אכיפת תקנות מחמירות עוזרת גם היא בהפחתת זיהום האוויר, בעיקר בקרב תעשיות שונות וכלי רכב.

יצירת שטחים ירוקים

שתילת עצים ויצירת שטחים ירוקים לא רק משפרת את הנראות של העיר אלא גם סופגת מזהמים ומשפרת את איכות האוויר.

מחזור פסולת

סילוק ומחזור נכון של פסולת מונעים שחרור של חומרים מזיקים לאוויר ומפחיתים את הזיהום הקשור לשריפת פסולת ואתרי הטמנה.

עידוד חקלאות בת קיימא

קידום שיטות חקלאות בת קיימא ממזער את השימוש בדשנים כימיים וחומרי הדברה, ומפחית את זיהום האוויר ממקורות חקלאיים.

מודעות וחינוך

חינוך הציבור בנושא ההשפעות של זיהום אוויר, ובמקביל קידום שיטות ידידותיות לסביבה, מעודד מחויבות קולקטיבית להפחתת זיהום האוויר.

חידושים טכנולוגיים

השקעה בטכנולוגיות חדשניות, כמו רכבים חשמליים ותהליכים תעשייתיים נקיים יותר, תורמת להורדת רמות הזיהום הכוללות.

ואף על פי כן תחזית זיהום האוויר: אופטימית

למרות האתגרים שמציב זיהום האוויר, העתיד בנושא זה בהחלט נראה נקי יותר ויש מקום לאופטימיות. במהלך העשור האחרון, ייצור אנרגייה פוטו-וולטאית הפך משוק נישתי מאוד לשחקן ראשי בתחום החשמל, מה שניכר בארץ ובעולם. התחזיות מצביעות על כך שעד לשנת 2050, האנרגייה הסולארית תהיה האחראית הראשית לייצור החשמל העולמי, משמע תתפוס את מלוא תשומת הלב. ובאשר להווה – ההשפעה של שינויים אלה מורגשת כבר עתה. מקומות בעולם שהחלו ליישם שיטות לשיפור איכות האוויר וצמצום זיהומו חווים השפעות ישירות וחיוביות על בריאות הציבור. הדבר בא לידי ביטוי בהפחתת ימי מחלה, במספר קטן יותר של אשפוזים וירידה במקרי מוות בטרם עת. התחזית האופטימית הזאת מדגישה את הפוטנציאל של מאמצים גלובליים משותפים לטפל בזיהום אוויר, הן כבר עכשיו והן לעתיד, ולאמץ מקורות אנרגייה נקיים וברי קיימא יותר, שיעזרו לנו ביצירת עתיד בריא ונקי ממזהמים.

לוקחים את האחריות לידיים

לקיחת האחריות בעניין זיהום האוויר והדרכים לצמצם אותו באה לידי ביטוי בקנה מידה עולמי וגם במדינות עצמן. ברחבי העולם, מדינות רבות מציבות לעצמן יעדים שאפתניים למעבר למקורות אנרגייה מתחדשים כדי למתן את שינויי האקלים ולהפחית את ההשפעה הסביבתית של זיהום האוויר. מדינות רבות התחייבו להגדיל את חלקן באנרגייה מתחדשת בתמהיל האנרגייה שלהן, לקדם קיימות ולהפחית את ההסתמכות על דלקים מאובנים. בישראל, המטרה היא זהה, תוך מאמץ להגדיל מאוד את אחוז האנרגייה המתחדשת בהתאם ללוח זמנים שנקבע. העשייה הזו וההתחייבות הזו הן הכרחיות, שכן הן לא רק מתיישרות עם המאמצים הגלובליים לעתיד בר קיימא אלא גם תורמות לחוסנה של המדינה. זוהי, למעשה, קריאה לפעולה בתוך שימת דגש בחשיבות של מעורבות אישית וקהילתית להשגת יעדים אלה, של אנרגייה מתחדשת וליצירת עתיד נקי נטול מזהמים.

לסיכום

זיהום האוויר הכלל עולמי הוא אינו עניין של מה בכך והשלכותיו הן רבות ובאות לידי ביטוי בצורות שונות. עם זאת, יש מקום לאופטימיות לאור שילובם של פתרונות יעילים, כדוגמת האנרגייה המתחדשת, הכוללת ניצול משאבים קיימים והימנעות מזיהום הסביבה. פתרונות אלה ניתנים ליישום הן לצרכנים פרטיים והן לעסקיים והיום הופכים כמעט עניין שבשגרה. כל זאת, מתוך תקווה להווה וגם לעתיד בריאים ונקיים יותר.