היעד החדש של משרד האנרגיה

משרד האנרגיה בישראל יצא לאחרונה ביוזמה שאפתנית המכונה “100 אלף גגות סולאריים”, שמטרתה להגדיל מאוד את כמות הגגות הסולאריים בישראל – מ-30 אלף היום ל-130 אלף עד שנת 2030. התוכנית מציגה מגוון תמריצים כלכליים והקלות רגולטוריות שנועדו לעודד צרכנים פרטיים, הן בבתים פרטיים והן בבניינים משותפים, להתקין מערכות סולאריות על גגותיהם. לפי הערכות המשרד, תוספת זו תוסיף 1.6 גיגה-ואט למשק החשמל, שיהוו כ-10% מיעד האנרגיות המתחדשות של ישראל לשנת 2030. יוזמה זו היא צעד חשוב לקראת עמידה ביעד הלאומי של 30% אנרגיות מתחדשות עד סוף העשור הנוכחי, ולחיזוק העצמאות האנרגטית של ישראל. מעוניינים בפרטים נוספים על כך? הינה כל מה שחשוב לדעת.

היעד החדש של משרד האנרגיה והגגות הסולאריים

למשרד האנרגיה יעד חדש – להגיע ל-15% מגגות המגורים בישראל שיכללו פאנלים סולאריים בתוך חמש שנים, כאשר התוכנית החדשה כוללת שני מסלולי תעריף חדשים שנועדו לקצר את זמן החזר ההשקעה למשקי בית. שר האנרגיה אלי כהן הגדיר את המהלך כ”צעד היסטורי ומהפכני לטובת אזרחי ישראל”.

חשבון חשמל נמוך והחזרים מחברת החשמל

צרכנים שמתקינים מערכות סולאריות על גגותיהם יכולים לחסוך באופן משמעותי בחשבונות החשמל שלהם, ובמקרים רבים אף לקבל תשלום מחברת החשמל עבור עודפי ייצור. בתים פרטיים יכולים להכניס בממוצע כ-13 אלף ₪ בשנה, בעוד בניינים משותפים יכולים להכניס עד 25 אלף ₪ בשנה. ההכנסות הללו יכולות לכסות הוצאות גינון וניקיון בבתים משותפים או להוות הכנסה נוספת למשק הבית, כפי שציין שר האנרגיה. לעיתים, מקבלים הצרכנים חשבון חשמל “שלילי”, כלומר במקום לשלם לחברת החשמל, הם מקבלים תשלום בהעברה בנקאית עבור החשמל שייצרו מעבר לצריכה שלהם. אפשרות זו של הכנסה פסיבית לאורך שנים רבות מהווה יתרון כלכלי משמעותי למשקי בית, בייחוד לאור התחייבות המדינה לתעריפים קבועים ל-25 שנה.

עלויות ההתקנה מול הרווחים

עלות התקנה ממוצעת של מערכת סולארית לבית פרטי היא כ-60 אלף ₪, כאשר המחיר משתנה בהתאם לסוג הגג ולדרישות המיוחדות. לפי משרד האנרגיה, מדובר בהשקעה המניבה תשואה של כ-15% לפני מימון, שיכולה לעלות עד 50% בשילוב מימון בנקאי. זמן החזר ההשקעה יקוצר במסגרת התוכנית החדשה מ-6 שנים ל-5 שנים בבתים פרטיים, ומ-5 שנים ל-4 שנים בבניינים משותפים. חשוב לציין שהבנקים היום מציעים 100% מימון בריבית פריים להקמת גגות סולאריים, מה שמאפשר לצרכנים להתקין את המערכת ללא הון עצמי התחלתי. תחזוקת המערכת כוללת בעיקר ניקוי שנתי של הפאנלים, כך שהוצאות התחזוקה השוטפות נמוכות מאוד ביחס לרווחים.

רשימת היישובים שבהם מספר גבוה של מערכות סולאריות

יש כמה יישובים המובילים בהתקנת מערכות סולאריות, כאשר נתיבות ואופקים בדרום מובילות עם מעל 200 מתקנים בכל אחת (208 ו-207 בהתאמה). אחריהן ניצבות עפולה בצפון עם 191 מתקנים, גן יבנה עם 182 וחדרה עם 178 מערכות. כשמסתכלים על ערים גדולות יותר, באר שבע מובילה עם 783 מתקנים, הרבה מעל אילת שמחזיקה ב-481 מערכות סולאריות. מעניין לראות כי יישובים קטנים יחסית כמו מיתר (565), להבים (269) וכפר ורדים (175) מציגים נוכחות משמעותית ברשימה, מה שמעיד כי גם קהילות קטנות מאמצות את הטכנולוגיה בהתלהבות. בערים במרכז הארץ כמו הוד השרון (160 מתקנים) ומודיעין-מכבים-רעות (239 מתקנים) גם כן ניכרת מגמת התקנה, אך בהיקף נמוך יותר ביחס לגודל האוכלוסייה, מה שמחזק את הטענה כי במרכז הארץ קיים פוטנציאל בלתי ממומש לניצול אנרגיית השמש.

יתרונות כלכליים ואסטרטגיים עם מערכת סולארית

מעבר לחיסכון הכספי, מחזקות המערכות הסולאריות את הביטחון האנרגטי של ישראל. הן מאפשרות אספקת חשמל עצמאית במצבי חירום ובהפסקות חשמל. ונוסף לכך, ייצור חשמל מבוזר גם מפחית את הזיהום הסביבתי ומקדם את ישראל לעבר עמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת.

תמריצים כלכליים

במסגרת התוכנית, רשות החשמל תדון בשני מסלולי תמריץ חדשים: מסלול החזר מהיר המציע תעריף גבוה בחמש השנים הראשונות (60 אגורות לקוט”ש במקום 48) ולאחר מכן תעריף נמוך יותר (38 אגורות); ומסלול צמוד-מדד המתחיל ב-39 אגורות לקוט”ש ועולה בהתאם לאינפלציה. המשרד מקדם גם הרחבה של פטור ממס הכנסה לבתים משותפים והארכת הפטור מהיטל השבחה, שאמור להסתיים בסוף 2025. היום קיים פטור ממס הכנסה לייצור חשמל בהכנסה של עד 24 אלף ₪ בשנה, וכן פטור ממע”מ עבור הכנסה של עד 120 אלף ₪ בשנה. לפי הערכת משרד האנרגיה, המסלולים החדשים יביאו לעלות נוספת של כ-51 מיליון ₪ בשנה למשק החשמל בטווח הקצר, אך בטווח הארוך צפויים להתאזן כך שסך התגמול לא ישתנה באופן משמעותי.

הקלות רגולטוריות

המשרד מרחיב את “המסלול הירוק” לחיבור מהיר לרשת החשמל גם לבניינים משותפים, מה שיקל מאוד על התהליך הבירוקרטי. נוסף לכך, יחויבו בניינים חדשים להתקין מערכות סולאריות על גגותיהם כחלק מדרישות הבנייה. כל מבני הציבור יחויבו בהתקנת גגות סולאריים, ומקודמת תוכנית להקמת פאנלים סולאריים על מבני דיור ציבורי. קיים גם פטור מהיתר בנייה למערכות בהספק של עד 700 קילו-ואט, כאשר המשרד בוחן גם אפשרות למתן הלוואות מסובסדות לוועדי בתים משותפים על מנת לעודד הצטרפות של בניינים רבי-דירות, שבהם הקמת מערכת סולארית דורשת לעיתים הסכמה והשקעה משותפת של דיירים רבים.

הנגשת המידע ופרסום רחב

משרד האנרגיה משיק מערכת מיפוי שתאפשר לכל אזרח לבדוק בקלות את הפוטנציאל האנרגטי של הגג שלו ואת ההכנסה הצפויה מהתקנת מערכת סולארית. המשרד יקים פורטל לאומי לאנרגיות מתחדשות שירכז את כל המידע וההנחיות בנושא. יושק קמפיין הסברה רחב היקף שיגביר את המודעות הציבורית ליתרונות האנרגיה הסולארית, ונוסף אליו, יוקמו מרכזי יישום ברשויות המקומיות שילוו ויסייעו לתושבים בתהליך ההתקנה. יורחבו גם תוכניות חינוכיות בתחום האנרגיות המתחדשות במערכת החינוך, כך שהמשרד מתכנן להנגיש כלים ממשלתיים שיאפשרו לציבור הרחב לבחור חברת מערכות סולאריות במהירות ובמחירים אטרקטיביים, כולל השוואת מחירים והתאמה אישית לצרכי משק הבית.

סיכום

תוכנית “100 אלף גגות סולאריים” מציעה הזדמנות משמעותית למשקי בית בישראל ליהנות מיתרונות כלכליים וסביבתיים, תוך חיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה. עם תשואה ממוצעת של כ-15% והחזר השקעה הצפוי להתקצר לארבע-חמש שנים, וכן מגוון הקלות רגולטוריות ותמריצים כלכליים, נראה שהמשרד מציע חבילה אטרקטיבית למעבר לאנרגיה מתחדשת. המהלך צפוי לתרום לביזור משק האנרגיה, להפחתת זיהום האוויר ולהגברת החוסן האנרגטי של ישראל, בעיקר בתקופות חירום.